איך אתם שומרים על אנרגיה גבוהה בטיפולים? איך אתם לא “מתערבבים” עם מטופל ועם התכנים שהוא מביא איתו לקליניקה?
המפגש עם אנשים בחדר הטיפולים חושף אותנו המטפלים לתכנים שלא תמיד פשוט להכיל.
זה יכול להיות מצב רפואי מורכב, זה יכול להיות מצב רגשי ירוד וזה יכול להיות התסכול או הכעס שהמטופלים מביאים איתם לחדר הטיפולים.
ככל שהקליניקה גדלה ויש יותר מטופלים, כך גם החשיפה לתכנים אלו עולה.
מטפלים טועים לחשוב שהתפקיד שלהם הוא להציל את המטופל וכפועל יוצא מזה התנהלותם הופכת טוטאלית. הטוטאליות באה לידי ביטוי בהעדר גבולות מבחינת שעות התקשרות, יעוץ מעבר לשעת הטיפול ומעורבות רגשית שעלולה להביא לקושי לתפקד.
האינטרקציה, בעיקר עם מטופלים קבועים, כאלו שכבר נוצר איתם אמון וקשר, מביאה איתה לעתים תחושה שאנו כמטפלים שותפים לגורלו של המטופל ואנו נושאים את הסיפור איתנו, דבר שעלול לייצר אצל המטפל מגוון רחב של מצבים ותחושות –
- עייפות ותשישות.
- בכי, דאגה ועד חרדה.
- קושי להתפנות רגשית לענייני הבית והילדים וקושי להכיל מצבים רגשיים של הקרובים לנו.
- לאורך זמן, חוסר יכולת ורצון לטפל ולקבל מטופלים חדשים.
על מנת לדאוג שמצב כזה לא יתרחש, ראשית יש להכיר בכך שאתם נוטים להתמסר באופן טוטאלי למטופלים שלכם ושהמצב לא מיטיב איתכם. הכרה בדבר זה השלב הראשון וההכרחי.
בשלב שני, ניתן לנקוט במספר פעולות שיעזרו לכם לשמור על עצמכם:
- דאגו לשמור על מרווח זמן בין מטופל למטופל.
בחלון הזמן הזה דאגו לאוורר את החדר ולהחליף מצעים על מנת להחליף את האנרגיה בחדר הטיפולים. הקפידו לצאת מהחדר, לשטוף ידיים/ לשתות מים/ לאכול כדי להניע את האנרגיה שלכם. אם יש לכם אפשרות לצאת למרפסת/ גינה – עשו זאת. - בימים עמוסי טיפולים, דאגו לייצר הפסקות ארוכות יותר גם כדי לעכל ולעבד את הטיפולים שהיו עד כה וגם כדי לחדש כוחות לטיפולים הבאים.
- במידה ואתם מטפלים מחוץ לבית – בבי”ח/ הוספיסים מצאו פעולה שתאפשר לכם “להתנקות” אנרגטית מהמקום והחווייה. זו יכולה להיות מקלחת ברגע שחזרתם הביתה, עצירה במקום כלשהו בטבע בדרך חזרה ואולי אף החלטה שבימים כאלו אתם לא מקבלים מטופלים נוספים.
- דאגו לייצר לעצמכם גבולות ברורים והקפידו לעמוד בהם. החליטו מראש באילו שעות אתם עונים להודעות של מטופלים ומה יכול לחכות למחרת. כנל לגבי ימי ושעות העבודה שלכם – האם מתאים לכם לעבוד אחרי 20:00 בערב? האם זה בסדר להתחיל לטפל ב-07:00 רק כי למטופל זה נוח ואתם לא מעוניינים “להפסיד אותו”?
לא פעם, כחלק מתהליך התמסרות טוטאלי, אנו נוטים לוותר על הנוחות שלנו על מנת לרצות את המטופל. זה יבוא לידי ביטוי בקבלה בשעות שהן פחות טובות עבורנו, ביטול ברגע האחרון, התגמשות במחיר ועוד. גבולות נועדו לא רק לייצר מסגרת טיפולית מיטיבה אלא גם כדי לשמור עלינו ועל האנרגיה שלנו. - יש לא מעט משפטים ותרגילי דמיון מודרך שמסייעים למטפלים לשמור על עצמם. משפטים שנאמרים בתחילת כל טיפול כמו “מה ששלי-שלי, מה ששלך-שלך ומה שבינינו – מבורך”. תרגילי דמיון מודרך בהם המטפל מקיף עצמו בבועה שקופה על מנת שאנרגיית המטופל לא תחדור אליו ובסוף היום לדמיין אותה נשטפת.
- למצוא דרך בה אתם יכולים לפרוק את האנרגיה שלכם ולהזין את עצמכם – פעילות ספורטיבית, פיתוח של תחביב ועוד.
שמירה על אנרגיה והצבת גבולות היא חלק בלתי נפרד מהתפתחות של מטפל והבנת התפקיד שלנו ומגבלותיו.
מטפלים אשר נוטים להזדהות יתר ומעורבות רגשית עם המטופלים חווים תופעות כמו עייפות פיזית ורגשית ולעתים עד כדי עזיבת המקצוע.
מוזמנים לבחון איפה אתם עומדים ומה יכול לסייע לכם בהמשך הדרך.
