ההסתכלות על ימין ושמאל אינה מייחדת רק את הרפלקסולוגיה.
זו התבוננות נוספת שמדברת על כך שהגוף, על צורתו ותנועתו, ישקף את העולם הפנימי שלנו ואת מה שמעסיק אותנו. ניתן למצוא התייחסות להתפלגויות הגוף בגישות אבחון וטיפול שונות. ההסתכלות הזו היא חלק מההתבוננות הוליסטית המאמינה שהגוף מדבר את הנפש ומהמחשבה שאין דבר כזה “סתם” או “במקרה”.
ישנן מספר התפלגויות לגוף – ימין-שמאל, פלג גוף עליון-פלג גוף תחתון, חזית הגוף והגב, ראש-גוף, גו-גפיים.
במאמר זה אבקש להתייחס בעיקר להבדלים בין ימין ושמאל.
על ההבדלים בין ימין ושמאל ברפלקסולוגיה
צד ימין מייצג את הצד האקטיבי, המודע. הוא מייצג את ההווה, נושאים הקשורים לקריירה, עשייה, חברים, חשיבה הגיונית ואסרטיביות, יחסים מול דמויות גבריות.
צד שמאל מייצג את הצד הפאסיבי, התת מודע. הוא מייצג את העבר, נושאים הקשורים למשפחה, זוגיות, עולם הרגש, קבלה, יחסים מול דמויות נשיות.
מתי נתייחס להבדלים אלו?
בהיבט הרפלקסולוגי, נתייחס להבדלים בין הצדדים במקרים הבאים:
- כאשר יש הבדלים משמעותיים מבחינת סימנים ברגליים (גודל שונה בין כפות הרגליים, גודל אלמנטים שונה בין שתי הרגליים, הבדלי טמפ’/ טונוס/ צבע) וכאשר יש הבדלים משמעותיים מבחינת סימנים בין הרגליים.
יחד עם זאת, רגע לפני שרצים לפרשנויות הוליסטיות, חשוב ולבדוק האם אין סיבה פיזיולוגית לשוני. אולי בעקבות פגיעה בצד אחד של הגוף ישנה פחות זרימת דם ומכאן השוני בסימנים? אולי יש רגל אחת קצרה ואחת ארוכה ומכאן ההבדלים? - כאשר מטופל מדווח על כאבים שמופיעים רק בצד מסוים של הגוף.
- כאשר צד אחד רגיש יותר למגע (בגוף או ברגל) מאשר הצד השני. גם כאן, כמו בסעיף הראשון, חשוב לבדוק ולשלול סיבות פיזיולוגיות לכאב.
בהיבט האבחוני והטיפולי:
- ההסתכלות על ימין ושמאל מאפשרת לתווך למטופל כיצד ההתנהלות שלו ודילמות שמעסיקות אותו באות לידי ביטוי באופן פיזי.
מטפלים רבים שואלים “אבל מה אפשר לעשות עם זה?”
השלב הראשון הוא להנגיש את המידע.
השלב השני הוא לתת לו מקום אצל המטופל. לעתים לוקח זמן לעכל ולעבד את ההקשר, לעתים זה יגרום למטופל להיזכר באירועים נוספים/ כאבים נוספים, אולי זה יעורר אצלו שאלות. כך או כך לא תמיד יש “מה לעשות עם זה” בשלב הראשון. שלב שיקוף ההתנהלות הרגשית והביטוי הגופני שלה הוא שלב ראשוני והכרחי בהעלאת הנושא למודעות. - כאשר הכאב הוא ממקוד באיזור/ איבר מסוים, הוא יכול לתרום לדיוק באבחון. כך לדוגמא אם מגיע מטופל המדווח על כאבי גב תחתון בצד שמאל בלבד, מעבר לתשאול ובדיקה של הצד הפיזי, יש להבין את המשמעות ההוליסטית של גב תחתון (תמיכה, תכנים הקשורים בבית, משפחה, פרנסה) ולכן יש לבדוק עם המטופל האם הוא מרגיש שאין לו תמיכה בבית/ במע’ הזוגית, האם נושאים הקשורים לפרנסת הבית מעסיקים אותו.
דוג’ נוספת – אם מטופל הגיע עם כאב בכתף ימין. מלבד תשאול ובדיקה של הצד הפיזיולוגי יש לבדוק האם מעסיקים אותו נושאים הקשורים באחריות בעבודה (קושי לקחת אחריות, קושי לתת אחריות לאחרים, אולי המטופל מרגיש שיש עליו עומס גדול בעבודה). - בהיבט הטיפולי, אין פרוטוקול אחיד לכולם. לעתים שלב העלאת הנושא למודעות יביא לתנועה פנימית וחיצונית אצל המטופל, לעתים ניתן לשלב עבודה על מע’ העיכול מהפאן ההוליסטי (לסייע לו “לעכל” את המידע). בהקשר לדוג’ שצויינה מעלה בנושא גב תחתון ותמיכה, אפשר לשלב טיפול אדמתי או טיפול במע שלד המספקת לגוף את התמיכה.
יש כאן אינסוף אפשרויות ליצירתיות בהיבט הטיפולי. - יש המאמינים שלכל דבר יש סיבה. שלכל כאב, ולו הקטן ביותר יש מקור רגשי. זה נכון, אבל אני גם מאלו שמאמינים שלפני שרצים לפרשנויות הוליסטיות יש לבדוק היטב את הצד הפיזי. לעתים דורבן בעקב ימין הוא לא כי משהו מונע מהאדם להתקדם אלא כי הוא נחבל בברך שמאל, לא טיפל בה לאורך תקופה וכל משקל הגוף היה על רגל ימין וכתוצאה מכך התפתח הדורבן.
לא סתם אני אוהבת את המשפט “דע את האנטומיה ואת הפיזיולוגיה שלך, אבל כשאתה מניח יד על גופו של המטופל, אל תשכח אף פעם כי שם שוכנת נשמה חיה”.
