אחד האתגרים בטיפול הרפלקסולוגי זה שאין פרוטוקול טיפולי אחיד וברור כדי לטפל במקרים מסוימים. אבל זה גם ללא ספק היופי והקסם שבדבר – היצירתיות.
השנה האחרונה הביאה לקליניקה הרבה מאוד מתח ועייפות פיזית ונפשית. ותמיד נשאלת השאלה מה עושים עם זה.
במאמר הבא אנסה לתת כיוונים. לא בטוחה שתצאו עם תשובה ברורה אבל מקווה שזה יעשה סדר ויפתח קצת את הראש.
אבל רגע לפני ממש חשוב לי להגיד שכל הנכתב כאן חייב לבוא עם תשאול מדויק ואבחון ולהיות מותאם לצבע/ טמפ/יובש-לחות/ טונוס.
שנתחיל?
עייפות כביטוי של עודף
לפני שאנחנו מרימים אנרגיה, חשוב לזכור שלעתים עייפות היא ביטוי של עודף.
מה זה אומר? שהגוף היה במאמץ, בחוסר שקט. זה יכול להיות פיזי או רגשי (תחשבו על אדם שנמצא בהתקף חרדה. כל המערכות עובדות במאמץ גדול ויוצא דופן). הביטוי הסופי הוא של עייפות גדולה אבל במקרה כזה לא נרצה “להרים”. להיפך, נרצה להרגיע, למלא, לעטוף. ההחזקה הזו תיתן מקום של הרפייה והטענה מחודשת.
איך תדעו אם העייפות היא ממצב של עודף? תשאול והתבוננות ברגליים (לדוג’- פלישת אש).
הטענת כליות
הכליות נחשבות לבטרייה של הגוף. הן מאכסנות את אנרגיית החיים המולדת ומדברות על דבקות במטרה, כוח רצון ויכולת להתמיד.
הטענת כליות יכולה “למלא מצברים” ונעשית בטכניקה ממלאת כמו סיבובים עם כיוון השעון.
הטענת מקלעת שמש
מקלעת השמש מחברת בין הארצי לרוחני, מעצבבת את מע העיכול והנשימה וכשהיא מאוזנת היא מאפשרת זקיפות קומה, פתיחות, חזה פתוח, נשימה מלאה.
העבודה יכולה להיות משולבת עם עבודה על הואגוס ו/או מע פרא-סימפטטית. כך או אחרת, מדובר בהטענה ממקום של שקט ופתיחה ולא ממקום מאוד דינאמי.
מערכת נשימה
ללא ספק אחת המערכות האהובות עלי.
זו מע שנמצאת באלמנט אקטיבי (אש), היא מאפשרת חיות, תקשורת עם החוץ, זריקת עידוד, דחיפה קדימה. זו מערכת שמכניסה אויר שממלא ומטין. זה נכון שניתן לעבוד עליה גם במצבים בהם אנחנו רוצים להרגיע, אבל הכל תלוי בקצב, בשילוב מערכות ובמה שאנחנו משדרים לגוף.
מערכת לב וכלי דם
מע’ דינאמית של קצב, תנועה, אנרגיה וחיים.
הלב מדבר על אומץ, שמחה, נתינה/ קבלה… בקיצור – מע דינאמית שיכולה לתת זריקת אנרגיה וחיות. נעבוד בעיקר על המסלול העורקי המזרים דם מהלב לגוף.
פחות מומלץ להשתמש בטכניקה זו כשיש פלישת אש.
זונים למעלה
טכניקה שיכולה לסייע להרים את האנרגיה מקרקעית האדמה (מרכז העירנות).
במידה והאדמה בחוסר, חשוב קודם להטעין ולמלא אותה ורק אז להעלות כלפי מעלה.
מומלץ להשתמש כשהרגל נמצאת בחוסר (טונוס שריר חלש, פלישת אויר/ מים, רגל חיוורת).
טכניקת עץ
יש מספר גרסאות לטכניקה הזו. תמצאו כאן את הגרסא שלי.
היא מרימה ממקום עדין, ניתן להשתמש בה גם במקרים של פלישת אש.
היא לא מטעינה ממקום ממריץ אלא יותר ממקום של פתיחה וריווח. אני אוהבת להשוות את זה לשיעורי פילאטיס/ יוגה כשמנחים את המתורגלים להזדקף חוליה-חוליה ולפתוח את בית החזה.
הטכניקה הזו ממלאת את האדמה, מעלה את האנרגיה דרך ע”ש ובאמצעות ריווח פתיחה של החוליות ולאחר מכן העלאת האנרגיה ממקלעת שמש.
