יש גישה ברפלקסולוגיה שבה בטיפול ראשון נותנים דגש על פינוי וניקוי.
זה מגיע מתוך המחשבה (המאוד יפה) שאדם שמגיע לטיפול מבקש, ביודעין או שלא, להכניס משהו אחר/ חדש לחייו.
ומה עושים כדי להכניס משהו חדש? מפנים את הישן. זו הסיבה שבגללה נותנים בטיפול הראשון דגש למערכות הפינוי – שתן, לימפה, עיכול.
אלו מערכות של מים, של תזוזה, של נקיון, של פינוי פסולת. מערכות שמניעות ומזיזות ובעזרתן אנחנו מפנים.
האמנם זה מה שצריך לעשות בטיפול ראשון?
כמה מילים על ריאקציה
אחד הדברים שמתרחשים לעתים לאחר טיפול ראשון הוא ריאקציה.
יש מטפלים שיגידו שזה נהדר ושמדובר בתגובה של הגוף לטיפול.
יש מטופלים שחווים ריאקציה חזקה ונשאלת השאלה למה? האם זה הכרחי?
ריאקציה מתרחשת כשאנחנו נוגעים ברובד עמוק ולא תמיד יש הלימה בין עומק המגע שלנו למוכנות של הגוף והמטופל.
ריאקציה היא סוג של הצפה.
נכון, היא לא מסוכנת ולרוב היא חולפת אבל באיזה אופן הטיפול שלנו משפיע על הריאקציה? והאם ניתן למתן אותה?
לבוא בטוב
נתחיל מהסוף – אני לא מאלו שאוהבות לשים דגש על פינוי במפגש ראשון. בטח לא למטופל שעולם הטיפול זר לו, בטח לא למי שגופו כואב ועמוס תרופות, סטרס ורעלים.
עבודה אינטנסיבית על פינוי במקרה כזה עלולה לגרום לתחושת הצפה. קצת כמו “פיצוץ של צינור”.
זה באמת מה שאנחנו רוצים להשיג?
אם תחשבו על זה, גם בטיפולים רגשיים לא בטיפול הראשון מתחילים לגעת בנקודות הכואבות. זה מתחיל לאט ובהדרגתיות. צריך לייצר אמון, לערוך היכרות ראשונית עם המגע והטיפול. ואז, רק אז להתחיל להיכנס לעומק.
“לבוא בטוב”. זו הדרך מבחינתי בטיפולים ראשונים. לא להיכנס ישירות כמו כדור הריסה, לא לפנות ולא לנקות.
הטיפול הראשון אצלי מוקדש ל”סדר טיפולי”- טיפול בו אני עוברת על כל מערכות הגוף רק כדי שאני אכיר את המטופל והוא אותי. אין דגש על מערכות פינוי בשלב הזה. אני עוברת על מערכות הפינוי פעם או פעמיים בדיוק כמו שאני עוברת על שאר מערכות הגוף.
זה נכון שבכדי להכניס חדש יש לפנות את הישן,
זה נכון שבגוף כאוב ועמוס תרופות ורעלים יש לשים דגש על פינוי,
אבל באיזה מחיר?
אתם מוזמנים לנסות – הקדישו את הטיפול הראשון להיכרות, עברו על כל מערכות הגוף מבלי לתת דגש מיוחד למערכת ספציפית. תופתעו לראות את התגובה של הגוף. גם אם יש ריאקציות הן לא אורכות זמן רב (לא 24 שעות ובטח לא 48) ועוצמתן נסבלת.
לזה כמובן, יש להוסיף מגע מותאם – לא מהיר, לא עמוק. בלימודים אני קוראת לזה “מגע פרווה”. מגע שנועד לתת למטופל להכיר ולהסתגל.
זה נכון שלא תמיד ניתן לצפות למי תהיה ריאקציה למי לא. אבל לעתים אנחנו יכולים להפעיל שיקול דעת בבחירת המערכות וסוג המגע על מנת למתן את עוצמת התגובה.
מוזמנים לנסות ולשתף.
