הגישה הרווחת בטיפול, בטח בתחום הרפלקסולוגי, היא לבוא עם טיפול הנוגד את הסימפטומים של המטופל.
כך לדוג’ – אדם אשר יגיע לטיפול בהתקף חרדה נשאף לעבוד על כל המערכות המרגיעות על מנת לייצר שקט והתקרקעות ואילו אדם אשר יגיע עם תלונות על חולשה עם טונוס שריר חלש, רגל קרה וחיוורת- נשאף להרים, למלא ולהטעין.
דומה בדומה ירפא
בנוסף לגישה הרווחת, קיימת גם גישה הפוכה שחשוב להכיר אותה. את הגישה הזו מכירים בעיקר מעקרונות הטיפול ההומאופתי – “דומה בדומה ירפא”. גישה זו מבקשת לתת גירוי דומה לסימפטומים איתם מתמודד המטופל ועי כך להביא לרגיעה/ לריפוי.
בגישה הזו משתמשים גם ברפואה הקונבנציונאלית בטיפול במקרים של אלרגיות למזון – ילדים האלרגים לחלב עוברים טיפול של חשיפה מבוקרת לאלרגן על מנת שהגוף ילמד לזהות אותו ולא לתקוף.
איך גישת דומה בדומה ירפא באה לידי ביטוי ברפלקסולוגיה? קחו לדוגמא אדם שיגיע עם ל”ד גבוה ורגל אדומה וחמה. בגישה הקלאסית נשאף לעבוד על הורדת אש, זונים למטה, הרגעה של המע אבל בגישת “דומה בדומה” הוא יקבל טיפול ממריץ ודינמי (“טיפול אש”) ועבודה על לב וכלי-דם.
דוגמא נוספת היא במקרה של אדם המגיע עם כאב עצבי. בגישה הקלאסית אולי נעבוד על טיפול אדמתי כדי לפרוק את המתח העצבי הקיים, אבל בגישת “דומה בדומה” הוא יקבל “טיפול אויר” שמטרתו לעורר את המערכת העצבית.
איך יודעים באיזו גישה להשתמש?
כאמור, מרבית הטיפולים הרפלקסולוגים שואפים לבוא עם אנרגיה שונה ממה שיש ברגל ומהתלונה של המטופל. באופן אישי אני חושבת שזו גישה נכונה לעבודה במפגשים הראשונים עם המטופל כאשר אנחנו עדיין לא מכירים אותו ורוצים למזער ריאקציות.
הבחירה בעבודה לפי “דומה בדומה” יכולה להיות במקרים בהם לאחר מס’ טיפולים לא ראינו שום תגובה לטיפול. נשתמש בזה כ”חישוב מסלול מחדש”- לבחון את בחירת המערכות ולשנות אסטרטגיה טיפולית.
נוירופתיה
כיוון שתחום ההתמחות שלי הוא אונקולוגיה, אביא דוגמא מעולם זה –
נוירופתיה היא עוררות יתר של המערכת העצבית המתרחשת בעקבות קבלת טיפול כימותרפי.
הטיפול הקלאסי יעבוד על ניקוי הגוף, הנעה והרגעה של המע העצבית (מוחות וע”ש). העבודה על המע העצבית תהיה איטית, בקצב אדמתי על מנת לשדר לגוף רגיעה ולבצע הארקה של המתח העצבי הקיים.
לעומת זאת טיפול לפי עקרון “דומה בדומה ירפא” יתמקד במגע מהיר ועדין (“מגע אויר”) לאורך ע”ש השדרה ובנקישות (“טאפינג”) על קצות הבהונות ולאורך ע”ש.
באיזו גישה אתם מטפלים? יצא לכם להיעזר בגישת “דומה בדומה” בטיפולים שלכם? מוזמנים לשתף.